|
מוקדש לבובת הסמרטוטים
כשריחפתי אלייך מתוך גופי,
נפתחה הדלת לרווחה
ומבעד לבתולת הברזל,
מבעד לתחפושת הזונה,
ראיתי את השליחה הקדושה.
השליחה חולה במחלה איומה-
סרטן הרוח- לוקמית התודעה
ולכן היא זקוקה להקרנה.
ואני?
כחיה פצועה באתי לבקש אהבה.
איך אני מעז?
מולה?
להפגין חולשה?
הזהר בדבריך! ואל תשכח- יש עוד אלף כמוך.
וכשאמרתי אהבה- קראת לי רחמים
וכשאמרתי איכפת- קראת לי מזויף
וכשהאמנתי בכל כולי ברוב אמונתך בי-
מצמצת ושתקת,
ורק הקרנת.
|
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.