הכיצד ייחשל הלהב,
ולא עבר באש?
וכל מכתש ומכתש בירח נשמתי
יהווה השראה לזרימת אהבתי.
התעלות עוצמתי.

24 חודשי המבחן עינגו וייסרו כאחד -
עמדתי כילד מול האל וגיששתי, חיפשתי
מחילת טיפשותי, גאוותי.
עטפתי עצמי באור התהילה -
שקעתי לרפא האפלה,
הצתתי זעם אבדן הנשמה
ועיני לא עששה.

והנה הרימה את גווייתי המדממת
ילדה גוססת,
מושא תפילותי.
לחשה בגופי את מתק המחילה.
רעל הגאווה.
עיוורון הנשמה.

ושקעתי אל תוך קרקעית אפלה,
מצפה לגאולה.

ובאפלתי הבנתי כי הפתרון קבור בכלוב תת התודעה.
והיכן המפתח? -
במקור חירותי.
וכוחי התרוקן

הגיעה העת, חזרה לתנומה.
תנומת הלימוד העצמי, סגפנות ואהבה.
אקיז את דמי על מזבח התודעה
אזעק בכל כוחי אל השמיים השותקים,
ואתחנן,
שוב,
בחולשתי -
למחילה.