השמיים יתכסו בגלימה שחורה
ויורידו טיפות, טיפות לא פשוטות
כטיפות דם ייזלו על ראשי אל לבי
אני ארגיש את הגסיסה האיטית שלך
ולא אתחזה למבינה כי נמאס
אקבל את הפשטות שלך
כגלימה ארוכה וחמה
ואתכסה בה עד שאירדם
אקבל את הילדותיות שלך
ולא אתחזה לבוגרת כי נמאס
אושיט את ידיי הקרות, הגוססות
בתקווה שתדע איך לקבל
את כל הפנימיות שלהן
המתפוררת לנגד עיני כולם
ולא אתחזה לחזקה כי נמאס
החורף יגזול אותי מכולם
לשם אני אברח
השלווה הרועשת שלו
תיקח אותי במנגינה של רעמים
ולא אתחזה לרגועה כי נמאס
אצרח את כל כולי
אחפש את מי שידע לתפוס
צלילים כה גבוהים
שפורצים את כל הגבולות
אליהם עוד אף אחד לא חדר
נשמות ריקניות מתרוצצות בין רגליי
ואני אתעלה
ולא אתחזה יותר, לא אתחזה כי נמאס. |
