|
לא תראו אותי עכשיו
גם אם עלי שלכת יכתרו את ראשי
במעופן הקליל ברוח
גם אם הגשמים ישאירו נשיקות רטובות
על לחיי החיוורת
לא תראו אותי עכשיו
אפילו אם אעמוד על במה עם מיקרופון
צועקת בשיא עוצמת מיתריי
אפילו אם אלבש בגדים בשלל צבעים זוהרים
באמצע ים אנשים בשחור
לא תראו אותי עכשיו
אף אם מבטי יהיה חודר ועצוב
מכל האנשים שפגשתם
אף אם אחתוך את ורידיי
ואדמם על ריצפת השיש
לא תראו אותי עכשיו
כי נעלמתי ואינני עוד כאן
תראו רק צל של מה שהייתי ולא עוד
לא תראו אותי עכשיו
גם אם אגיד לכם להסתכל... |
|
|
אני לא מבין למה
תמיד בנות
מוציאות את
התחתונים מהחריץ
של התחת.
למה שלא יבקשו
ואני אעשה את
זה?
סוטה אדיב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.