ומאז אותו הרגע בו לקחו אותך ממני,
בו אמרו כי תשאר רק בליבי ובזכרונות,
אני חיה במציאות כה אבודה וכואבת,
במציאות בו עלייך אני רק חושבת.
איך היינו משפחה רגילה,
וביום חלומנו נגדע,
איך הכל הפך שחור ונורא,
החיים כבר לא חיים מחפשת רק תשובה.
יושבת כאן בבית ומזילה דמעה,
הדמעה כבר לא שורפת היא התיישבה בנשמה,
כי הדמעות עלייך הן דמעות של כאב עמוק,
ומאז שאני כאן בלעדייך,
קשה לחייך ולצחוק.
ועכשיו אתה למעלה יושב ונח עם המלאכים,
העננים בוכים, ואנחנו מזדקנים,
מקווה שטוב לך למעלה,
ואולי יגיע היום שתשוב,
ורק תדע שחוץ ממך כבר אין דבר שהוא חשוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.