|
הם מכאיבים לך
ואתה שותק
הם צועקים עליך
ואתה שותק
הם חובטים בך
ואתה שותק
הם שוברים אותך
ואתה שותק
אתה אומר לעצמך שיום אחד זה יגמר
יום אחד זה יעבור
רק עוד קצת ויהיה טוב
אז למה לצעוק?
למה לדבר?
עדיף לשתוק.
ואתה שותק.
אתה אוהב אותם
ואתה שותק
אתה כואב אותם
ואתה שותק
אתה שונא אותך
ואתה שותק
אתה הורס אותך
ואתה שותק
אתה נופל
ואתה שותק
ונופל.
ושותק.
אתה אומר לעצמך שיום אחד זה יגמר
יום אחד זה יעבור
רק עוד קצת ויהיה עוד טוב
אז למה לצעוק?
למה לדבר?
עדיף לשתוק.
ואתה שותק.
הם לא מבינים אותך
ואתה שותק
הם משגעים אותך
ואתה שותק
הם מאבדים אותך
ואתה שותק
הם חותכים אותך
ואתה שותק
הם מבתרים אותך
ואתה שותק.
הם שוכחים ממך
ואתה שותק.
ונמאס לך לשתוק
ואתה צועק
הגעת למסקנה שאין יותר טוב.
ואתה צועק
ונגמרו בך כבר השתיקות
ואתה צועק.
הם לא שומעים אותך
ואתה צועק
הם לא רואים אותך
ואתה צועק
הם נפגעים ממך
ואתה שותק
ונמאס לך לצעוק
ונמאס לך לשתוק
ונמאס לך ממך
ונמאס לך מהם.
ונמאס לך.
אז אתה נעלם.
ואתה שותק.
אתה דוהה
ואתה שותק
אתה לא קיים
ואתה שותק.
נגמרת כבר מזמן
ואתה שותק
ונגמר לך לשתוק אז אתה צועק בכל הכוח
והצעקות חודרות לך חזק לתוך המוח
ואין כבר מה לצעוק אז אתה בועט
והבעיטות האלה חודרות לך ישר לתוך הלב.
ואין למי לצעוק
ואין למה לבעוט
כי לא נשארת.
כי נגמרת.
ונעלמת.
והם? הם אפילו לא שמו לב... |
|
זום זום זום...
( מאיה הדבורה
בהירהורים
עמוקים על מהות
החיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.