מתדרדר במדרון הטלול
לא מרגיש את מעבר הזמן
רק את החיים המתקרבים לקצם .
כבר לא זוכר איך עמדתי והתבוננתי על התהום העמוק.
וחייכתי.
כבר לא זוכר איך ידה האימתנית של הגורל דחפה אותי אל בור ללא
תחתית
כבר לא זוכר את מעידתה של רגלי, חסרת כל שמץ קורדינציה ששלחה
אותי אל מעמקי האין סוף
כל מה שחש אני כעת אלו חבטות גופי באדמה הקשיחה .
לא יכל לעצור
לא יכל להאט
לא רואה עוד את האור מעליי
רק את החושך שנמצא מתחתיי
לא מרגיש כבר את גופי...
מאורעות חיי עוברים מול עייני
במעגל מזוויע , חסר מעצור,חסר שליטה...
זהו לא יכל יותר לחוש את הכאב
זהו פה אני נכנע פה אני מפסיק את ההתנגדות למנוחת עולמים שבאה
לאסוף נשמתי החבוטה
אבל למרבה תדהמתי פה גופי חדל מתנועה
פה תפסתי שכאן מסתיימת הנפילה
ומתחילה העלייה חזרה למעלה
במעלה המדרון הטלול... |
