גופי קפא וידיי קרות,
הנפש מרוקנת, כבים האורות.
לפתע שוב נדלקים
ואחר כך שוב כבים-
אני פה
ולא פה,
אתה אתי
אך לא תמיד,
ואנחנו לא ניפרדים
כי את כישופיך בי אתה מטיל
ולא אוכל לנוס...
אילו יכולתי להחליט
הייתי עוקרת אותך מלבי,
הייתי מודה לך על כאבי,
הייתי נושקת לך מאהבתי
אשר יצרת בתוכי כדבעי
מאז נפגשנו באקראי.
11/07/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.