מונה גולד / אזכור |
את ריח הגשם בחורף,
את מבט עיניך
שהצית בי ברקים
כאשר שיחקנו כמו ילדים
במיטת האוהבים,
את הלב ההולם
מגוונים מתחדשים...
זוכרת את הצחוק
שהתגלגלנו במיטה
ואיך את גופי חקרת
בעדנה...
נראית לי כה יפה
כאשר בתוכי הרגשתי כמו פרח
ואזכור יותר מכל את תחושת הכמיהה
את אור הגעגועים .
17/07/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|