אני חייבת להודות שהוא לא היה יפה או חכם במיוחד, לא היה בו
דבר
שאישה תרצה לעצמה למעט מילות האהבה ושיריו על ערגה וכמיהה
שכל אישה טיפשה מיד מלחינה לו בחזרה.
אני, שבשום אופן לא נחשבתי טיפשה, בכל זאת התעקשתי לגלות את
המשמעות ואת מה שמניע אותו, ודווקא הדעה הכללית נתנה לי השראה

לראות מה שאף אחד, בו, לא ראה; אני בטוחה שיש לי טעם לא רע-
גם אם אני היחידה - אין בי רגע של חרטה.

תארו לעצמכם שרק אני מסוגלת לראות
את המתח ברקות בתנודות לא נראות,
בקצות העיניים חיוך מרומז
המציף את הלחיים בסומק עז,
איך הידיים מטלטלות את הגוף
שכאילו בכל רגע מתכוון לעוף.
כעת אני משערת שאתם שואלים
מה זה קרה פתאום למילים?
אינני יודעת... אין לי תשובה.
אולי זה מה שעושה האהבה?-
מצמיחה כנפיים ללא משים
למילים, לחלומות וגם למעשים.

אפשר גם לראות זאת אחרת,
פשוט בלשון מדוברת -  
כדי להתגבר על בדידות איומה
מצאתי בו את הנחמה
ומתוך שלא לשמה
באתי אל האהבה.

19/12/02