ארבל הכרמלי / לו רק... |
הייתי פורח כגינתי.
לו רק היה גורלנו מצטלב
הייתי זורח ככוכב נוצץ.
לו רק הייתי מתהדר בך
היו חיי כורד בוהקת מטל.
לו רק היו שירינו לא נסתרים
היינו חיים כמו זוג יונים.
לו רק יכלו מחשבותינו הסוערות
להיהפך למעשים מותרים כסדין לבן וצחור.
הוי אז היינו מברכים "אמן" על חיינו
לשנת הגשמה של כל משאלות נשמותינו.
29/01/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|