אמרתי לא
ואחרי שאמרתיו נשרו הרים מעל כתפי
הוקל לי כי בחרתי בתשובה הנכונה
אבל מראה הנמשים שעל כתפיו
אשר עדיין מרצד במעמקי ראשי
עולז לאיד מתעתע בתבונה

הוא לא נכון עוד לקחתני לשלו
ולי מאוואי לא מגלים דבר באלה הימים
אבל מראה הנמשים שעל כתפיו המוכרות
ענוג כ"כ, כ"כ מזמין

אינו שלם עדיין בעיני
ואין דבריו זורעים כל זימזומים במחשכי מחשבותי
בטני לא מתהפכת לכבודו וגם גופי אינו נרעד בין שתי ידיו
אך אם אינו שלי, איה תירוץ לשוב ולהביט בנמשים העדינות המרקדות
עלי כתפיו.