מיומנו של קיפוד מטורף:
"יומני היקר שלום, זה אני, הקיפוד המטורף"
- בשלב הזה תשאלו את עצמכם "איך הוא מטורף אם הוא יודע שהוא
מטורף?" ואני אענה: "מכופפי בננות יודעים שהם מכופפי בננות.
עצם העובדה שהם יודעים על כך לא משנה את העובדה שהם מכופפי
בננות". ובכן, הבה נשוב ליומן -
"היום יריתי בשלושה אוגרים וסנאי."
- ובכן, שוב שאלות רבות צצות: "איך הוא יודע לדבר? ועוד
לכתוב?", "איך הוא יודע לירות באקדח?" "איך הוא השיג אקדח?"
"האם הדבר הירוק הזה שזוחל לי על היד זה בגלל שאני חולה או שזה
פשוט גמל שלמה?" ועוד ועוד. אני מבטיח, על הכל יבוא פיתרון
"אתה מבין יומני היקר, הם חשבו שאני פונפון ורצו לשחק איתי מין
משחק שבו זורקים את הפונפון אחד על השני. אז פשוט יריתי...
טוב, בעצם לא יריתי אני מודה, השתמשתי בלהביור שקיבלתי מסבא
ליום הולדת ה-4 שלי, אני מתגעגע לסבא, יומני היקר, מתגעגע
מאוד. הוא היה קיפוד חכם מאוד ולימד אותי כל כך הרבה..." ובכן,
אפשר עכשיו להתחיל לענות על השאלות. נראה שהסבא היה זה שלימד
אותו לדבר ולכתוב אך זה לא ברור לחלוטין מהטקסט. מה שכן ברור
הוא שאת הלהביור הוא השיג מסבא קיפוד. בקשר לגמל שלמה אני
הייתי ממליץ לדבר איתו לפני שחובטים בו. ובואו נחזור לקיפודנו
היקר -
"בכל מקרה, בגלל ששיעמם לי ברחוב נכנסתי לתיק ממש אפל אבל נעים
והתכרבלתי בו לשינה היום. כשהתעוררתי הייתי בבית של איזה ילד
מוזר ומשונה, שניסה לתלוש לי את הקוצים בשביל להכין שרשרת! מיד
שלפתי את הלהביור ופגעתי בו איפה שהכי כואב - שיעורי הבית. ואז
חזרתי הביתה. יום טוב יומני היקר."

"יניב, למה הפעם לא הכנת שיעורים?"
"המורה, קיפוד מטורף בא לי לחדר ושרף לי את השיעורים המורה"
בכלל, לא הבנתי למה הכיתה צחקה והמורה רק אמרה: "על מקוריות,
אני ארשום לך... אי-הכנת שיעורי בית".
אין צדק.