יש אור כהה בפסע של הולדת
יש חוט דקיק בצל הזכרונות
על הגזוזטרה הרוח משחקת
כמו עולל ללא שום כוונות.
על מרפסות הסתיו ניצן בוקע
והוא תינוק שותה את טל חייו
אבל אתה רואה כבר ויודע
את התשישות בירק עלעליו
במרפסות הסתיו הרוח מייללת
אתה רואה מראות בחדרים
היו פה חום ואור והמולה צוהלת
חוטים של קור טווים עכשיו שירים.
הרוח היא אותה הרוח
וגם הרחוב נשאר כמעט אותו דבר
ורק אנשי האור הלכו לנוח
הם שחקנים של צל בפרק שנגמר.
יש אור כהה בפסע של הולדת
יש חשיכה סמויה בציץ הרך
בפני תינוק נחבאת זיקנה רועדת
ואפלולית שקיעה בשמש שתזרח. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.