לא לי נוחם מילים,
או הבלי גאולה,
כי
יבשתי באש
שכילתך לעולה,
וחיים בעינייך, בתי,
יש עכשיו
רק בגוף התולע.
שחה חפה מרוגע,
שוקטת בלי די,
שדופת דמע לעד
פרי רחמי, לב חיי,
איוותר לצדך
גדועה על ברכיי.
פרחה נשמה מאפי,
ילדתי, עת
גדשה בי סאת עצבת.
על אבן וגימל אמות
כליל גופי, לך
לנצח מנחת מצבת.
כי שבע אפיים ארצה
ועשר קבין לא אירא
עד קץ הימים אחכה לך,
עורגת, קרה וברה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.