בואי
אספר לך איך אני חי
איפה אני גר
מהם מנהגיי.
בואי
אחזי במוטות,
כווני אותי.
בבקשה.

בואי
תני לי את השקט
השמור לאלה היודעים
עם מי הם קמים בבוקר.

בואי
ארפרף על שפתותייך
לא אגע בך
עד שתבקשי.

בואי
לא אכריח, לא אצעק
לא אשבור לך את הלב.
תשמעי אותי נחנק
וקורא לך שתבואי,
כי חיכיתי כבר המון.
כי נמאס לי מהשאון
של קירות המאיימים ליפול עליי,
לסגור עליי,
אלך ודי.
אם לא תבואי.

כי נמאס לי כבר להסביר הכל
בתירוץ עלוב של פנים מהורהרות,
ונמאס לי כבר אחרים לשאול
ונמאס לי כבר לנסות לגדול.

בואי
ואכאיב לך קצת,
עת נרקוד לאט
על שדות של חול.
בואי ואתן מבט,
ותדעי הכל.

בואי,
לא תצטערי.
רק תהיי שלי.
ואוכל לסבול.

לכי,
השאירי אותי לדמם וליפול.