אימת הדף הלבן,
תוקפת אותי,
כל אימת שאני
מבקשת ליצור משהו חדש.
המילה הכתובה
המנסה בעדינות לאחוז
בתחושה, בכמיהה
שעוד רגע ודי,
הגאות הפנימית
ששוצפת לאן שרק
הרוח יכול לגעת.
הבכי שמוליך אותי בעקבות
מה שכבר אובד ואבד
ומותיר ניחוח מתגרה המרמז
לזמן, לרגע שחמק.
מה איכפת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.