אנשים כבר לא מתרגשים

שותים ומנסים לאהוב
לא מתעצמים לחשוב,
לשנות, להיות טובים.
אני קלה לנשיקות שנועדו לעזוב
מתרגשת רק מאלו שכותבים

פרוזה ראויה. בחורים לפעמים
מתאהבים בי, אומרים
כל שמחת החיים הזאת

שיקרתי לאושר.
בלהט הרגע
דיקלמתי מתוך הסיפורים.
בחצות דצמבר
נסחפתי עם הקור,
חום גוף, זכרונות חורף,
אושר טוב
רק כשהוא שיכור

לא אמות בשבילו

לא אהיה לבד, כך
כתוב בעננים,
בכפות הידיים, בצגים מהבהבים

החיים כבר לא מנסים

להיות רעים, כעת
גם הם כותבים.
ראה; בקיץ הבא
ימלאו לי עשרים אביבים