הדס שטיימן / שטיפה |
דמעה על כל דקה של סבל
כל המחסומים כבר נפרצו
והגרון נחרך.
דמעה על כך שאיש לא מבין
דמעה על כך שאני לא מבינה
הנשימה כבר כרוכה במאמץ
והאושר לגמרי נשכח.
הדמעות יורדות בקצב
כבר נשמעת כמעט יבבה
ומעלי היא עומדת,
עיניה מול עיני
מזרימות מפל של אהבה.
היא נושכת את שפתיה
אומרת - אל תתייאשי
אך אני נואשתי כבר מזמן
כנראה המניע הוא אישי.
ואני יודעת שכואב לה
אבל שקועה בחיי
הלילה אני אבכה על הכאב שלי
והיא
תבכה עליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|