הלוואי והייתי יודעת למה חיכיתי כל כך הרבה זמן, למה לא הכרתי
אותך לפני, למה אתה לא הכרת אותי לפני?!
האהבה שיכולתי לחוות, הנגיעות שיכולתי לחוש, הנשיקות שיכולתי
לטעום...
והכל קרה מהר, מכירים, מדברים, מתחבקים, מתכתבים ופתאום אתה
עוזב למקום רחוק כל כך, למקום רחוק מהלב.
אני מתגעגעת, סופרת את הימים עד שתחזור, עד ששוב אראה את
עינייך העמוקות, עד שאחוש שוב את שפתייך הנעימות, עד ששוב
ארגיש את מגעך על גופי הערום... שוב אתך, בלבך.
אני חייבת להודות, אני שונאת לחכות,
אני שונאת לכאוב, אני מתגעגעת.
אז חייל שלי, אהובי, תשמור אותי בליבך, ותדע שאתה בלבי נצור,
כי לבי תמיד תמיד שומר אמונים - גם כשאני יודעת, שחיילים אף
פעם לא חוזרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.