אימא אמרה פעמים כה רבות
אהבה וכאב אינן חברות.
שנים ידעתי אמת רק אחת
עד ששתי התחושות נמהלו בי לעד.


מאז נקשרה נפשי אל דמותך
האהבה מלווה בכאב ודממה.
כל עוד אתה שם בתוכי זה נוגע
מבלי שתדע המרחק כה פוגע.


בכל פעם שעיני מביטות בפנים
דקירה ננעצת בין חדרי חדרים.
ושניה מעטה אחריה
מתפשטת תחושת אהבה היוצאת מכליה.


שומעת קולך ומשם לא תראה
כיצד זורמות שתיהן בין תאי החזה.
אחת אינה עוזבת רעותה
האהבה היא עוצמה שאין כדוגמתה.


מחשבות עליך מכאן במרחקים
מצוידות תמיד בצביטות געגועים.
הלב אינו יודע מנוח,
ומולו שתי תחושות רבות עוצמה וכוח.


אז כשתשאל אותי מדוע נראית דמעה על הכר
דע מיד ללא הסוס מיותר.
נפגשה תחושה אחת באחרת
אף על אחת לא הייתי מוותרת.