כמו זחל הפרפר העברתי את ילדותי, נערותי בזלילה ראוותנית
וברכישת ידע ואינפורמציה.
בבגרותי הפכתי לגולם, שחי בתוך בועה, כפוף הייתי למוסכמות
חברתיות ושטיפת מוח דתית.
איך אשתחרר מאותו הגולם? הייתה שאלתי מאז ומתמיד.
הבנתי שרוב בני האדם מעבירים את כל חייהם באותו הגולם.
ואז ברגע מותם משתחררים הם מאותו הגולם, פורשים כנפיים
וממריאים כפרפר.
התמזל מזלי וביום בהיר אחד השתחררתי מהגולם האישי שלי.
ומאז אני חי כאילו זהו יומי האחרון עלי אדמות.
העבר נעלם במחשבה, העתיד איננו קיים וכמובן שהוא לא ניתן
לחיזוי.
נשאר רק ההווה כאן ועכשיו.
ואני חי ממש כמו פרפר שחי רק ליום אחד חופשי. |
