פעם היה ארנב. ארנב עצבני. תמיד היו כמה הורים עם הילדים שלהם,
שהסתובבו ב"חי-בר" או "בר-לטף" או "לטף-חי", איך שלא קוראים
למקום שבו הוא גר, שהצביעו עליו ואמרו בגאווה זחוחה - תראו,
הנה שפן!

יום אחד הוא יכנס בהם, לא יוכל להתאפק. הוא יתחיל לקלל בשפה
שלא הולמת חיה שמיועדת לליטוף ע"י ילדים, ואז הם יראו. זונות
כולם.

שפן! שפן הם קוראים לו! והוא בכלל ארנב.

פעם היה תומך בגישה פדגוגית. היה ניגש להורה, לוקח אותו הצידה,
כדי לא לבייש אותו לפני הצאצאים (ארנבים מאד מודעים למערכות
יחסים משפחתיות, ענין של פיצוי, כי הם נולדים בשגר), וככה
מסביר לו - שפן חי במדבר. ארנב לא. שפן עם אוזניים קצרות. ארנב
לא. שפן חום. ארנב יכול להיות בכל מיני צבעים. לשפן פרווה קצרה
וקשה. לארנב פרווה ארוכה ורכה.
אפילו לא קרובי משפחה מדרגה שניה, הם רק שניהם מכרסמים, זה
הכל.
פעם אולי נפגשו באיזו חתונה, אבל זה הקשר היחידי. באמת אין
צורך להתבלבל.

אבל זה לא עזר. ועם הזמן הוא נשחק. נמאס לו. אתמול כמעט נשך
ילד שמשך לו באוזניים. כמה הוא יכול לסבול?

החליט סופית - צריך שינוי. הסבת מקצוע, או משהו. לא שיש לו
משאלת מוות או משהו כזה. הוא לא היה רוצה, למשל, לחיות בטבע.
עוד יבוא איזה שף, יבשל אותו ויגיש אותו על צלחת. עם גזר,
למרבה האירוניה. הארנב אוהב גזר.

לא, זה לא בשבילו. הוא צריך משהו ממוסד. אולי חלטורות אצל
קוסם. קצת צפוף בכובע, אבל זה רק עד שתופסים באוזניים ושולפים
אותו החוצה. והתרועות של הקהל - זה משהו מדליק. אולי למצוא
ספונסר פרטי. איזה ילדה קטנה שתגדל אותו, תיתן לו חסה (וגזר!)
ותלטף אותו. נראה לו שאם הוא יתרכז בצאצא-אדם אחד, הוא יצליח
יותר בחינוך, ובהעברת המסר של "ארנב - לא שפן". צריך לשקול את
כל זה בכובד ראש, זו לא החלטה של מה בכך.

טוב, בינתיים צריך לחזור לעבודה. נדמה לו שהוא ראה איזו גברת
עם הנכדים שלה ליד המתחם של הכבשים מחזיקה שקית בטטות. הדבר
היחידי שיותר טוב מבטטות זה גזר. אולי ננסה לקפץ לידה ולהרטיט
את האוזניים, זה תמיד קונה אותם. הם לא מתים, אלה, הם רק
המתחלפים. בטוח תעדיף לתת לו את הבטטות, הוא מנצח את הכבשים
בתשומת לב עם רגל אחת קשורה, ורגל אחת גנובה לצורך קמיע.

האפרוחים הם תחרות רצינית, מעצבנים כאלה, שחצנים. בכל מקום שהם
מגיעים אליו הם עושים רעש. כל הציוצים שלהם, והצהוב הזה שעולה
לו על העצבים. לא מבין מה ההתלהבות מאפרוח. סה"כ חלמון שעבר
אבולוציה, ביג דיל. נראה אפרוח מזיז את האוזניים. נו, נראה! לא
יכולים, ברור שלא. חסרי כשרון כאלה, לשום דבר הם לא טובים. אם
היו צריכים לעבוד בשביל האוכל שלהם לא היו שורדים דקה.

זהו, עוד יום עבודה נגמר. מוציאים את כל האנשים החוצה. הגיע
הזמן ללכת לישון. איפה שמו את הארטישוק? תמיד מזיזים פה הכל.
טוב, נו. נאכל קצת אספרגוס.