גם הגעגוע וגם הכאב
באים לרב בהקשר לאדם שאדם אוהב
שניהם באים עמוק מתוך הלב
ולפעמים אחד בשני כל אחד מהם מתערבב
את הגעגוע העז אליך מרגישה
ואיתו את הכאב מאותה הפגישה
מתגעגעת למגע של ידך
וכואבת על החלטתך
רוצה לראות את אותן העיניים הבוהקות
שבגללן עיניי מדמעות מבריקות
החום שהיה לי בלב אליי חוזר
ובעקבותיו עצב שאותי לא משחרר
מתגעגעת לקולך שהודיע לי על אהבתך
וכואבת על כך שאני אינני איתך
כל כך רוצה אך ורק אותך
לכן כמו ילדה אני יושבת ובוכה
מריצה בראשי את התמונות
מעלה למחשבותי את הזכרונות
שהיינו ביחד שנינו
מצהירים על אהבתנו
וברגעים האלו רואים
שהגעגוע והכאב דומים
גם הגעגוע וגם הכאב
גורמים לאדם מאושר להתעצב
אך למרות זאת ישנו ההבדל
שהגעגוע לא הופך אדם שמח לסובל
הבדל נוסף הוא שהכאב
נשאר הרבה ולא עוזב
ואילו הגעגוע בא,נשאר
משחזר רגעים ומפנה מקום לשאר
שניהם מראים לי שבכל לבי אותך אני אוהבת
אם כך אז למה אני לא יותר מתגעגעת מכואבת ?