[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי זילברברג
/
דינה דז'טלובסקי

רוני מצא חן בעיני רותי מהרגע הראשון. בניגוד לצפיותיה הוא לא
הציע שיצאו למסעדה, אלא יטיילו על חוף היום. "דייט כלבבי",
חשבה רותי, ואחרי השני במספר, בעוד היא אך ורק מרוצה ומאוהבת
היה לה טבעי לכוון את הטיול לביתה הקט, ולהזמין את רוני בנשיקה
מתוקה פנימה. הדבר הראשון המוזר לה היה שנראה כי נרתע מעט
משערה. משנכנס לביתה ניכר בו שילוב מוזר של שביעות רצון ממה
שרואות עיניו, אך גם עוויתות קטנות בפניו. רותי בכל אופן נלחצה
קלות ומשכה אותו מהר לחדר המיטות, ובעוד היא מתחילה להפשיט
אותו תוך שהיא כורכת סביבה את ידיו עם שיתוף פעולה לא מלא
מצידו, בא העיטוש הראשון. בכל זאת התפרץ לה בן צחוק קטן ושובב,
וגם ידיו חבקו לפתע את מותניה ביתר שאת, והיא בניצוץ זדוני
הקפיצה את גופה הענוג והנוצתי עליו. רוני פלט קול הנאה ועם
עיטוש נוסף נפל איתה על המזרון, אך לאחר דקת התגפפות לוהטת פנה
אליה בהתנצלות ובישר לה כי זב חוטם אנוכו, ומוכרח הוא לנגב את
אפו בדחיפות. אויה כי בשירותים החל רוני להתעטש אף יותר. הוא
יצא משם במהירות ובאמתחתו גליל ורוד עם דובונים צהובים. "בדיוק
הסוג האהוב עלי", הרהר בשמחה עת עשה את דרכו בחופזה אל בין
השמיכות. רותי כבר היתה מעורטלת כליל ובשובבות הוא פנה אל עבר
אגנה לצורך ירידה מסוג שהחשיב כמומחיות נסתרת שלו. משב רוח
קליל חדר מבעד לחלון תוך שהוא מסיט את הוילון קלות. רותי החלה
להאנח בתענוג מליקוקיו ונגיסותיו העדינות של רוני כאשר משב
הרוח חדר לנחיריו ואנחתה הבאה השתלבה בתזמור מושלם עם עיטושו
הקולני ביותר עד כה. "רוני, יא מפגר! החדרת לי חיידקים לתוך
הכוס. אתה רוצה שאחלה? גם אם נדמה לך באופן תמוה שנהרותי אינם
זורמים דיים, הרי שמבטיחה אני לך כי נזלת לא תצמח מזה המקום."
רוני הרגיש מיואש. הוא כבר הרגיש איך איברו שעד כה התמלא אט אט
בחמימות, מתחיל לאבד מאונו ומתדלדל לכדי שה קטן. "מה" אמר
האיבר ורוני התעטש. עתה נוסף לקול העיטוש גם קובץ דמעות שחמק
משקו. "סלחי לי יקירתי", אמר רוני, "אולם מוטב שאכניס לגרוני
כדור קטן שנושא אני עימי למקרי חירום מעין אלה, ויפה דקה אחת
קודם". "האם כבר צברת ניסיון רב במצבי מיטה מעין אלה?"
שאלה/עקצה אותי רותי בבדיחות מהולה באכזבה על מעיינה המתייבש
בינתיים. "הו כן יפתי", השיב רוני. "את מבינה, הנני אלרגי לשקד
וכנראה שנוכח כזה הדבר בקרבתי לפחות בנקודה מסוימת במהלך
בילוינו המשותף." "שקד?", פערה רותי את פיה (באופן פורנוגרפי)
ועיניה קרועות. "ללאאאאא........". "מה קרה?" הסתכל עליה רוני
בתדהמה. "שקד הוא אהבת חיי, ואיכה אשכין שלום ביניכם?" קראה
רותי ויללה בקול גדול. נדמה היה כי שום דבר לא יכול לעצור את
פרץ זעקתה ואת נחלי דמעותיה. "שמפואי - שקד הוא. ביתי רווי
שמני שקד ארומטיים, והנה בחצרי עומד לו עץ שקד הפורח לתפארת.
אללי אללי." מררה רותי בבכי. מועקה גדולה נפלה על רוני, ועל לב
שניהם ירדה מרה שחורה. "אפצ'י" חולל את הרגע הטראגי. "אני
מוכרח להסתלק מכאן", חשב רוני, "אבל איך? איך אפסיד את מי
שניכרת  כאהבת חיי?" ורותי חשבה. "למה? למה הגבר המושלם חייב
להתנגד באופן ביולוגי למה שמגדיר באופן כה בסיסי את ישותי?"
הם נפרדו מדוכאים אך מאוכזבים. איש ואישה פנו לדרכם ומחשבות
כבדות עוטפות אותם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יא בן-זונה, אני
אפרק לך את
הצורה!

הפסד בכבוד:
הגירסה החרגולית


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/03 22:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי זילברברג

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה