דפדפתי בך כבספר פתוח
מעלעל עלעליך ברעדה ובחיל.
אצבעות כף ידי הנופחות בך רוח  
שוזרות בין פרקיך עצב וגיל.
אני נווד של מילים, פייטן ניאופים,
חורז פיסוקיך - אות לאות - בשקיקה.
כורך עמודיך בסערת ליטופים,
חותם כותרך ההולל בנשיקה.
אתה דף חלק, אני כותב יצרים,
מעבד את עורך, מפשט איבריך.
אתה - הקורא לי משורר של שרירים -  
מנחה קולמוסי לעורר שתיקותיך.
אתה היצירה שהיצר יוצר,
אני כתבן להשכיר - ליצן של חצר.

מתוך "מחזור סונטות לאהוב וירטואלי".