הנחתי את האקדח ליד המיטה כשהקנה מכוון אלי, העיניים שלי שרפו
כל כך מדמעותי. ניסיתי, באמת שניסיתי אבל לא הצלחתי.
אני כל כך שונא את החיים שלי ואת כל מה שקורה בהם אבל עדין
תמיד יש לי את התקווה הקטנה הזו, שהנה עוד מעט זה ישתנה.
ההיא תכניס קרן אור לחיים שלי והכל ישתפר.
ההיא משתנה כל כמה שנים, אני מתאהב בה את כלות הנשמה, והיא
משחקת איתי משחקים. זה עצוב כל כך כשאני חושב על זה - טוב אף
פעם לא הייתה לי מישהי שבאמת באמת אהבה אותי.
היא אוהבת אותו, אני כל כך שונא אותו.
שלא תבינו לא נכון, הבן אדם לא עשה לי שום דבר רע, אני פשוט
מתעב את המחשבה שהיא איתו, ברגעים האלו ממש, שם שניהם ביחד -
הוא איתה. וזה הוא ולא אני.
תמיד זה הוא ולא אני, תמיד.
פינטזתי מה יקרה אם, מה יקרה אם הוא יעזוב אותה והיא תחפש אהבה
אצלי. אני אנסה לשחק אותה קשה להשגה וכו', אבל היא לא תתקשה
במשימתה. אני בחיים שלי לא אשכח כשישבנו בפארק, והיא אמרה לי
"שאם אני רוצה ממך משהו אני יכולה להשיג אותו, אתה נותן לי
יותר מדי כוח". חשבתי לי נו זה כי את היחידה שמתיחסת אלי
ברצינות.
אף אחד לא מתיחס אלי ברצינות.
אני הליצן של החברה, תמיד מחייך, תמיד שמח. אנשים נדהמים לשמוע
את הבאסה שלי. אני מספר להם על המסכות, שכל בן אדם מחליט לחשוף
לאנשים אחרים רמה אחרת באישיות שלו, יש כאלו שמקבלים יותר מידע
ויש כאלו שפחות. אני נותן לכולם פחות.
אני שונא לצחוק כשאני עצוב.
ניסתי לשכוח אותה. באמת. וגם אפילו ביקשתי מכל מיני אנשים
שיסדרו לי ידידות מכרות אחיות באמת כל דבר אבל נראה כאילו שאף
אחד לא רוצה לסדר אותי למישהי,
אוזלת היד שלהם נראית קצת מזויפת קצת עצלנית.
קצת תשומת לב, קצת אהבה מה ביקשתי מאלוהים שלי.
עכשיו היא לא מתקשרת אלי, טוב נו היא הבהירה לי במדויק שאת
הרגילה הזו היא לוקחת בשביל להיות איתו. "הוא חוזר לעיתים
רחוקות, אותך אני רואה כל יום". ומה הם עושים? מילא היו מבלים
אבל כל היום היא בבית שלו ואני לא רוצה לדעת מה הם עושים.
לפעמים הם הולכים לקניון או לבית קפה אבל...בשביל זה לקחת
חופש??

החברה שלי תהיה הבן אדם הכי שמח בגלקסיה.
אני נודר נדר שהחברה שלי תהיה הבחורה הכי שמחה שיכולה להיות.
משימתי תהיה לשמח אותה, אני לא יבאס אותה בבואי נשחק כל היום
רופא וחולה וחוץ מזה כלום. אני יעשיר את החיים שלנו, את הסביבה
שלנו במליון דברים. כל יום נחקור משהו חדש. נלמד יותר אחד על
השני.
רק שתבוא, נמאס לי לחכות יותר.
אני בודד מאוד.
מסתכל על התיקרה מנגן קצת בגיטרה מביט על הרצפה.
מתוסכל, מרים את האקדח.
מסתכל מהחלון, על השמיים הכחולים לבנים...
אהובתי נתראה בגלגול הבא...

שלום והרי החדשות לשעה 12:00

קול נפץ שהדהד ברחבי שכונה תל אביבית, הפריע למנוחת הצהריים,
בחור צעיר לקח את חייו, לא נמצא שום מכתב התאבדות.
המשטרה חוקרת נסיבות האירוע.