שתי עצמות.
שלוש עצמות.
ארבע עצמות.
חמש עצמות זרק הגיבן לתוך הכלוב. "הנה לך כלב בוגדני!" הוא צרך
על זאב הירח. הלה נהם בחזרה, והמשיך ללעוס את ידו של הגיבן,
מתעלם מהעצמות.
"האדון עוד יטפל בך!" צרח הגיבן בשנית, קולו עולה לאוקטבות
שטובות הזונות לא הצליחו להגיע אליהן בשעת זיוף אורגזמה מוצלח
במיוחד. מנפנף בידו השמאלית האחת, הוא דידה לו אל מחוץ לחדר.
דלת הפלדה השחורה נסגרה בקלות מפתיעה מאחוריו, והוא המשיך
במעלה המסדרון, עובר על פני דלתות דומות, עד אשר הגיע לדלת
ורודה מרופדת. בשעות אלה ניתן היה למצוא את האדון בהרמון.
נכנס פנימה בשקט, הוא התקדם אל עבר האדון שהיה בתהליכים
מתקדמים של מסאז', לא מסוגל להוריד את עיניו מהנשים סביבו.
הקוסם העלה מבט זעוף על פניו בראותו את הגיבן. "זאראק! אמרתי
לך לא ללכלך את השטיחים שלי בדם! אדיוט..."
אנקת הפתעה עלתה בפי המאסאז'יסטית בעוד הקוסם קם, שם מגבת
לחלציו, ובלי לנקות מעליו את השמנים הריחניים שגרמו לו להיות
נוצץ (ובשביל הגיבן מפחיד אף יותר) הלך לדלת שמובילה למעבדתו.
"בוא זאראק!"
הגיבן התעכב שניות מספר, בוהה בנשים, לאחר מכן הלך אחרי אדונו
אל המעבדה.
כרגיל, המעבדה הייתה מצוחצחת, וכל הארונות היו מסודרים. הכל
נראה רגיל למדי, חוץ מאשר ארון שחור אחד. ארון האיברים. הקוסם
פתח את הארון, חיפש מעט, הוציא משם יד משומרת של אורק, בחן
אותה, תפש את זאראק בשערו ומשך אותו אל חדר הניתוחים.

"הוא! הוא עשה את זה!" צווח זאראק, מצביע בידו החדשה על זאב
הירח. החיה השחורה הרימה את מבטה בפליאה, נחרה בבוז בראותה את
זאראק, התעלמה מהקוסם והמשיכה לנבור בידו הישנה של הגיבן.
"או, זאראק זאראק..." הקוסם נאנח בעייפות מזוייפת. "זהו כבר
זאב הירח הרביעי שעלי לשחוט בגללך..."
"מה פתאום אדוני!" אמר זאראק בעודו מגרד את רגל הקובלד שלו,
לאחר מכן מקנח את אפו החזירי ומחטט באוזנו החתולית. "אדוני,
אולי הנך צודק, אך לא אשמתי שהחיה כה מסוכנת!"
"זאראק, היא עולה לי ביוקר... הזאבים האלה נדירים! האמת, נמאס
לי להרוג אותם רק מכיוון שאביך אדם חשוב."
הקוסם תפש את הגיבן בשיערו והתחיל למשוך אותו לעבר הכלוב.
"לא! לא! אבי יגלה! הוא חזק ממך בהרבה, הוא יחסל אותך!" הגיבן
התחיל לבעוט ולצרוח. חיוך עלה על פני הקוסם.
"ההתנקשות הייתה מאד מוצלחת, אתה יודע זאראק? כמה נעים להיות
ראש הגילדה... נאמר לי שאביך יבב והתחנן על ברכיו בעוד מעיו
נלפפו סביב צווארו! חבל שפספסתי את זה."
הוא נעצר והרים את הגיבן שהיה משותק מאימה והלם לגובה עיניו,
ולחש: "חבל שאתה פספסת את זה..."

הקוסם עזב את החדר במהירות. זעקות הכאב של זאראק לא הכאיבו לו,
לא, רק הטרידו אותו. זאבי ירח ידועים בתחביב ההריגה האיטית
שלהם. מפתיע לאיזה אוקטבות גבוהות מסוגל להגיע קולו של
הקורבן... עכשיו רק למצוא זונה טובה והערב הזה פשוט מושלם!