[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ידו על ירכה. ידה על כתפו.
חולצתה יורדת. מכנסיו נפתחות.
רחש בין העצים.
זרין ניתק את מבטו מעיניה המהפנטות של לאזה, מסובב את ראשו
במהירות מצד אל צד, שיערו החום הארוך נחבט בפניה השחומים
והעדינים, מטריד אותה.
"זרין, תפסיק עם זה!" נאנקה לאזה ודחפה אותו מעליה, כמעט מפילה
אותו למדורה. "כל פעם שאנחנו מנסים להנות ביחד אתה נהייה
פרנואיד!"
אזניו המחודדות של זרין קיפצו בזריזות, מבטו מסתכל לצדדים. הוא
הרים את קשתו בזהירות וכוון אל השיחים.





בארלאז נתן לרוז כאפה. "כלב מטומטם! אנחנו צריכים להתקרב
בשקט... כל פעם אותו דבר, רק אנחנו מתקרבים אליהם ברגעים
נוחים, ואתה חייב לעורר חשדות באלף!"
רוז הסתכל עליו, עינו הבריאה ממצמצת, פרצופו מלא הקשקשים מראה
הפתעה מעורבת בכעס: "כבר חודשיים אני לא רואה נקבה. חודשיים!
ופה האלף יפה הנפש הזה בא לתקוע את הזונה כל לילה... כ-ל לילה!
אתה רוצה שאני אשב בשקט? יש לי צרכים!" ובאומרו זאת, הוא נותן
לבארלאז אגרוף.





זרין העיף מבט חטוף אל עבר לאזה, עיניו רושפות. "תתלבשי...
נראה כי יש פה קובולדים."
לאזה שלבה את ידיה מתחת לשדיה החשופים, עושה פרצוף נרגז.
"פפפפפט... קובולדים הוא אומר! אי אפשר להזדיין בלי קובולדים!
חודש אנחנו מחפשים את הגביע המטומטם הזה בשביל המלך, ואתה הדבר
הכי קרוב באופק שמזכיר גבר בצורה רחוקה כלשהי... מרוב לחץ מיני
אני הולכת להתפוצץ! אולי תבוא לפה ותזיין אותי כבר?"
זרין בחן אותה במבטו, ליקק את שפתיו, אך התעשת במהרה.
"לאזה, אינני יכול... לשכב אתך כשיש אויבים כה קרוב!"
לאזה בחנה אותו עם גבה אחת מורמת, ולפתע מבט מלא הבנה כיסה את
פניה היפות, אחריו על שפתיה הזדחל לו חיוך מלגלג. "אבדת אותו.
אני מבינה הכל עכשיו... בא קובולד וכרת לך את הזין. עכשיו אתה
רואה קובולדים בכל מקום, כי אני לא יכולה להסביר איך לעזאזל
אתה יכול להשאר בעשתונותיך כשיש לידך אשה עירומה כמוני, ועוד
אחרי חודש של מנוחה מינית!"
בלי להביט ללאזה בעיניים, בוחן את השיחים מסביב, זרין מלמל
מתחת לאפו: "יומיים, אם זה משנה משהו..."
כאשר הוא הבין שאמר את זה בקול היה כבר מאוחר מדי.





בארלאז נראה המום. "רוז, למה היא מחזיקה את החרב שלה?"
"כי הוא לא רוצה לתקוע אותה, אדיוט... זה תמיד ככה עם נשים...
מה אתה לא הולך לתיאטרון?"
"מה? איזה תיאטרון? אין בכפר שלנו תיאטרון!" הקובולד המופתע
נראה עוד יותר מגוכח ממה שקובולדים נראים בדרך כלל.
"בטח שאין בו תיאטרון... בשביל זה יש כפר אנושי שאפשר להתגנב
אליו בשקט עם היד במכנסיים."
בארלאז ניסה לעכל את המידע הזה, אך ללא הצלחה מרובה: "היד
במכנסיים? איזה מין תיאטרון זה?"
""מופע התענוגות האדום של לוליטה." זה על בחורות שרוצות זין."
בארלאז נתן לרוז עוד כאפה.





זרין נשאר שפוף על הקרקע, קשתו מכוונת אל גרונה של לאזה שעמדה
מולו בכל גובהה האדיר, שני מטרים וקצת, חרבה הרחבה מוחזקת
בידיה.
"לאזה, תראי, העובדה ששלוש כפריות פיתו אותי בזמן שישנת אינו
דבר מפתיע, מכיוון שאלפים הינם דבר נדיר באזורים אלה, כיצד
יכלתי לאכזב אותן? צריך לשמור על מוניטין כלשהו לבני עמי, את
יודעת..."
האלף הבין שהוא רק מחמיר את המצב.
"כשהקובולדים ימצאו אותך לא תשאר ממך אוזן מחודדת אחת, כלב
בן-גובלין-ביצות!"
הנפת חרב. קפיצה.
ממקומו על העץ זרין יכל לפגוע בפטמתה השמאלית של לאזה בלי
להזיק לשד וללא טיפת זיעה, אך העדיף שלא לנצל את היתרון הברור
שלו בנתיים. "טוב, נו, ממילא היא גבוהה ממני כמעט פי שניים...
זה היה מתסבך את העניינים." הוא חשב לעצמו, המום מכדי להיות
עצוב.





בארלאז חבט ברוז פעם שלישית. "תרים את המכנסיים בזמן המשימה!"
"אויייייי, איזה מעצבן אתה.." אמר רוז בעוד הרים את מכנסיו.
"נשים עירומות עם חרבות מגרות אותי!"
בארלאז הרים את קשתו הקצרה, וכוון אל חזה של לאזה. לפתע רוז
העיף את הקשת עם חרבו. "לא אל השדיים! אני רוצה להתעסק אתה
אחר-כך, לטאת-כלב מטופש!"
קצף עלה בפיו של בארלאז, עיניו האדימו. "אדיוט!" הוא צרח, ודקר
את רוז עם פגיונו. הקובולד המופתע מת לפני שהספיק לצעוק
"לוליטה!"
אכן, זוהי המילה האחרונה שחלפה במוחו.





צעקה מהשיחים. לאזה מתלבשת. נכנסת לשיחים. יוצאת. חרב מדממת.
זרין הסתכל עליה ממקומו בין הענפים, וחושף את מיקומו, שאל
בקול: "מה קרה שם?"
"כלום, קובולדים..." היא אמרה, וחייכה אליו.
הוא חייך אליה בחזרה.





הצייד גיחך וליקק את שיניו הארסיות בעודו מכוון את צינור
הנשיפה אל הזוג שתנה לו אהבים בפעם הראשונה והאחרונה בחייהם.
"אסור לסמוך על קובולדים..." הוא חשב לעצמו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ב
ב
בבמה
בבמה החדשה

צופיפניק


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/03 20:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בוריס בורינל אוליאנסקי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה