על גג הרעפים של העולם המזוין הזה
אני רובץ, מביט במלחמה.
מכוניות כסופות דוהרות בסמטאות
עצי הדר מתמוטטים, נושרים
מתים, בלי להניד עלה, הומלסים נמסים
ברחובות הגוססים. עוד מעט תפער האדמה את פיה ותבלע
עוד מעט כל הבריאה
כולה בפי האדמה, השמיים והארץ
וכל צבאם, כל עץ השדה
למינו, והזוחל, ומפריס הפרסה, כל מעלה הגירה, כי
גדולה הרעה אשר על פני הארץ, גדולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.