אלה קרמיש / מרירות מתוקה |
הכאב מפלח את פניה ומפריד בינה לבין הילדה שפעם היתה.
צעדים נשמעו במסדרון הנטוש עד שהעיינים השחירו וכבו בריח ילדות
אבודה.
והעט של העבר שמכתיבה את העתיד נדומה ונעלמה בערפל ההווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|