|
אוזן קרועה במרירות מתוקה.
הכאב מפלח את פניה ומפריד בינה לבין הילדה שפעם היתה.
צעדים נשמעו במסדרון הנטוש עד שהעיינים השחירו וכבו בריח ילדות
אבודה.
והעט של העבר שמכתיבה את העתיד נדומה ונעלמה בערפל ההווה. |
|
|
כולנו קוראות
לחבר של שלי
"הקשית"
כי שלי ספרה לנו
שכשהיא מוצצת לו
והוא גומר -הוא
משמיע נחירות
כאלו שמזכירות
את הרעש בסוף של
המילק-שייק...
צפיחית בדבש
שלעולם לא מוצצת
מהקשיות של
החברות שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.