קטע קצר שנכתב בבי"ח... רציתי לתעד את ההרגשה שהולכים למות.
יומיים אחרי תאונת אופנוע.
כמובן שבסוף זה לא נגמר... אבל ככה מרגישים שרואים את הסוף.


היה לי קר... ערב חורף בדצמבר
שכבתי על הצד, בלי טיפת אויר
ניסיתי לנשום אבל לא הצלחתי
הרגשתי כמו דג מחוץ למים
מתכווץ בלי כל שליטה
נחנק
פתחתי את העיניים ראיתי אספלט שחור עם כתמים אדומים
זה הדם שלי. דם סמיך.
בדקתי שכלום לא נשבר, הכל בסדר... אני שלם.
אבל אם אני שלם למה אני לא יכול להזיז את הרגלים?
למה אני לא מרגיש כלום? שום כאב...?
פתאום צונח לי הראש, הפלסטיק של הקסדה נסדק וצורח לי בראש
כמו מסור. פתאום... הכל נהיה שחור, פה אני מת, פה זה נגמר.