הוא מרגיש שזה הסוף, ומתקרב לאדמה,
כבר כמעט שלוש שנים שהוא נמצא במלחמה
עם הבדידות..., אין לו סיבה לחיות
בשביל למות.

הוא מרגיש שזה קורה, ומתמוטט על הרצפה,
כבר אחרי בקבוק וחצי אין מקום לעוד טיפה
של אשליות..., אין לו סיבה לחיות
בשביל להיות

גמור. זה הסיפור, הוא כבר עשה את שלו,
אין יותר תקוות.
זה כבר סגור, אין שום דבר בשבילו,
חוץ מלקוות...
שעוד יהיה לו טוב אם רק ירצה לחשוב,
זה הסיפור, הוא כבר עשה את שלו
אין יותר תקוות.

הוא מרגיש שזה עובד, ויש לו רק עוד חצי דקה,
לנסות להתמודד עם האמת שמחכה
לו בפינה..., אין לו סיבה לחיות
עשרים שנה.

הוא רואה כבר את הסוף, ומוותר על התקווה,
ונשאר לו רק לכתוב כמה מילים על מצבה
עם משמעות..., אין לו סיבה לחיות
עדיף למות

גמור, זה הסיפור, הוא כבר עשה את שלו,
אין יותר תקוות.
זה כבר סגור, אין אף אחד בשבילו,
די כבר לקוות...
שעוד יהיה לו טוב, אם רק ירצה לחשוב,
זה הסיפור, הוא כבר עשה את שלו
אין יותר תקוות.