You deserve so much more, mortal faery. I wish I had
travelled to farther language districts where my art could
tell you clearly of my love to you
היו זמנים בהם התרת לי לפרוט
עלי מיתריך; היה סתיו וחורף במפתנו,
מתדפק על גלי צחוק וטיפות מרות
והמית לבי ליוותה בנתנו
צלילי אין-תו; אותם לא ידעתי לכרות.
והיינו את ואני בנות מוות, והוא שחבקנו
התהדר ביפי ואש-רוח של ילדי הכוכבים,
ותשוקתי ואפרי באשו, ואת בינינו;
וקמת והוספת לכת בפצעים כבים
ועמך נשאר לבי בהחרש הירח שאונו.
היום גופך אינו לי לכינור, אך אוסיף שיר
בגרון לא מכוון ובלב מעוות
נעדרי די תווים לארוג מזמור שיבהיר
מה בערגת רוח אפלה למקסם שנבט -
אף לא מליאן או לותיין תוכלנה להתיר.
ואת -
משתיהן לי קסמת.
© דצמבר 2003.
|