|
ושוב מתוסכלת.
ושוב מכסה פנים עייפות.
ידיים רועדות.
עיניים נוצצות מובילות מבט שבור.
מתפרקת.
מתרסקת.
מכתימה את הרצפה.
נבלעת אל תוך השחור שלך.
אלפי רסיסים של אדם כואב מתנפצים, באוויר המלוכלך שאותו את
נושמת.
ואת ממשיכה בשלך.
לאן את בורחת?
זוחלת אל פינה אפלה, מתחבאת אל שאריות רחמים עצמיים.
נבלעת אל תוך השחור שלך.
מכסה צלקות, נשימה אחרונה.
את נובלת.
חלולה וריקנית.
ועוד דמעה מטונפת.
ועוד ליטוף.
נבלעת אל תוך השחור שלך. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.