אריה בלאק / לכודה |
הגשם יורד, ואני בך נזכר.
נזכר בחיוכך כשלראשונה נפגשנו.
ואז ידעתי שאחד לשנייה נועדנו.
אך את עצובה ומרוחקת.
מקורות העבר לא משתחררת.
רוצה אותך לעודד ולרגש.
הרבה אהבה כלפייך בי יש.
אך קורות העבר אוחזות בך בחוזקה.
ואני מרגיש אבוד, וליבי בוכה בזעקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|