אם נזדמן לך להלך במדבר בשעות קסם נדירות בהן עננה תרבוץ על
השמים, תוכל לדעת אור וצל מהם, תחוש מסתרי עולם, תהלך בין
נפתולי נפשך לראי גופך. אינך אדם יותר, אתה הרוח הפוסעת בין
המשעולים. חרש חרש תיבלע אל תוך עולם צללים.
פחד מועט יעקוץ את ליבך הפורח בהמיית מדבריות קסומה. הצד האפל
יחשוף לפניך ארץ אסורה. לא תדע מה טומן בחובו הקניון השרוי
בעלטה. ובעוד גופך מהלך תחת צל כבד, תחשוף קרן שמש למולך, פסגת
הר לוהט. הוא ילחש אליך בשקיקה "בוא אלי ילדי", והארמון האדיר
הניצב מול עיניך יראה לך פלאי. ותחשוק בכל מעודך להפוך למלך
אמיתי, בארמון המדבר בבקעת הירח על סף חלל כיחלי.
תעתועי ראייה יחלפו בראשך, נשגבי עולם לפניך, עוד תוסיף להאמין
שבמדבר, המלכות שוקקת בידיך.
אם נזדמן לך להלך במדבר, בשעות קסם נדירות בהן עננה תרבוץ על
השמים, תדע תעתועי מדבר מהם, תרגיש אשליות אדם בחובך, ותוסיף
לרקום דמות מופלאה, שתרקוד בספר הבא.