גלי אוהבת מים.
את הים ואת הגשם ואפילו דמעות...
היא אומרת שזה כי שלושתם מלוחים ורטובים.
אני דווקא אוהבת את כל העונות.
הכי הרבה אני אוהבת את הקיץ כשחם ויש בריכה וים וגלידה בטעם
שוקולד...
אבל את החורף אני דווקא אוהבת הכי פחות. הכל בחוץ אפור
ומעונן.
גלי אומרת שאולי היא מתחברת לכל העננים והאפור כי ככה זה אצלה
גם מבפנים. תמיד חשוך.
וחוץ מזה, זה נורא  יפה לטעמה כל האפור, זה כאילו השמים
בוכים.
אני לא אוהבת שהשמים בוכים. גלי אומרת שהם בוכים לפעמים על
אנשים שמתים.
ואם יורד גשם זה אומר שמישהו אולי מת, ואני לא אוהבת שאנשים
מתים, זה עושה לי כואב כזה בפנים.
כשאמרתי לגלי היא צחקה עלי ואמרה שאני טיפשה נורא.
קצת נעלבתי וכמעט התחלתי לבכות. והיא ראתה אז היא אמרה לי
סליחה ושהיא לא באמת התכוונה.
היא חבקה אותי חזק חזק ודגדגה אותי בבטן.
ולמרות שמזמן כבר הפסקתי להעלב לא צחקתי כי כיף שגלי מפנקת
אותי.
אבל בסוף לא הצלחתי יותר להתאפק והתחלתי לצחוק.
ואז גלי עזבה אותי והדליקה סגריה ופתחה קצת את החלון כדי שיצא
העשן.
ואחרי שהיא גמרה לעשן היא הסבירה לי שאנשים לא חייבים למות
באמת.
אלא רק מבפנים.
שאלתי אותה למה היא התכוונה אבל היא לא ענתה לי.
היא חייכה אלי ואמרה שאני ילדה חכמה חכמה ושאף אחד לא יגיד לי
אחרת ואם הוא יגיד אז לא להאמין.
צחקתי ואמרתי לה שהיא אמרה שאני טיפשה רק ממקודם והיא אמרה שזה
בגלל שהיא בעצמה טיפשה.
אני לא חושבת שהיא טיפשה, היא דווקא מאוד חכמה. היא יודעת המון
דברים של גדולים למרות שהיא עדיין לא כ"כ גדולה אני חושבת.
שאלתי אותה למה היא אוהבת שהשמים בוכים והיא אמרה שאז היא לא
צריכה לבכות בעצמה.
לא הבנתי למה היא צריכה לבכות על אנשים שמתים והיא בכלל לא
מכירה אבל לא שאלתי אותה כי היא כבר הלכה, היא אמרה שהיא הולכת
לטייל ולדמיין שיורד עליה גשם והיא לא באמת בוכה.