[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבטתי בסוכריות שנחו בצנצנת ההגשה שעמדה מולי.
"שלום", אמרו לי הסוכריות, "מה המצב?"
"נחס", אמרתי. "אין לי אפילו מושג מה הולך לקרות".
"זה מעניין אותך בכלל?", הן שאלו.
"האמת, שאין לי ממש כוח להתעסק בזה, בכלל לא אפילו. אני ממשיך
כי אם אני לא אעשה כלום החיים ימשיכו בכל מקרה. הלוואי שהעולם
היה נח איתי כשהייתי צריך".
"קיווינו שנמצא אותך במצב יותר מעודד. רוצה משהו מתוק?"
"תודה", אמרתי. "קח אותי, הירוקה", הציעה אחת מהן בנימוס.
"אין כמוך", אמרתי בחיוך שהשתדל לא להיות נוגה. היא באמת הייתה
טעימה. "תודה מקרב לב", השתפכתי.
"בבקשה",  ענו הסוכריות בענווה קולקטיבית מעושה.
"אם אני ארצה עוד אחת, אני אורשה לקחת?" שאלתי בתקווה שהן
ייבהלו קצת.
"ואם לא נרשה לך, איזו תועלת מעשית תהיה לכך?", ענו הסוכריות
בהשלמה עם המצב.
"אני לא אקח אם לא תירצו", אמרתי בכנות, "אבל למה יצרתן מצב
מסוכן בשבילכן כשהצעתן לי אחת מכן? עכשיו אני יודע כמה שאתן
טעימות!"  "אנו סומכות על הפחד שלך מאכזבה או מהביטואציה לטוב.
העובדה היא, שעד היום אף אחד לא לקח סוכרייה נוספת, ללא קשר
להתקדמות הדו-שיח."
"הרבה אנשים, אה? איך זה שאתן לא נגמרות?"
"אי אפשר אחרת. אם אנחנו ניגמר, מי יישאר?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היו לנו שלושה
נתיבי מלחמה.
אחד קשה, אחד
קשה מאוד, ואחד
בלתי אפשרי.

שלמנאסר מסביר
למה הוא נטש את
הקרב וברח
לאיסטנבול.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/01 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם מלנקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה