טירון שי (נימני) שרשנשבסקי
.... זה היה די משגע, כרישי שלח לה מבטים כועסים והבחורה הזו,
חזקה כמו שור, נצחה אותו...
יומיים אחרי זה היא חזרה. נראה לי די משונה שהיא לא השתזפה
בכלל, אבל אלו החיים. משונים.
השתתפנו בישיבת הצוות, אני הסתכלתי מדי פעם על קארין, כמו שאני
תמיד עושה. רק מבטים חטופים, אני לא סוטה או משהו כזה... היא
נגבה זעה מפניה החוורות, למרות שבכלל חורף, אז חשבתי שאולי היא
חטפה חום... היא עברה עם המטפחת על צווארה, נאנחת קלות, מנגבת
גם את העור שמתחת לצווארה... שלושה כפתורים היו פתוחים
בחולצתה, זה די לא אופייני לה, אצלה הכל סגור, גם הבעות
הפנים... הסתכלתי על השדיים שלה, הם היו גדולים ונפוחים מתמיד,
עלו וירדו כשנאנחה, אפילו הפטמות שלה בלטו מבעד לחולצה.
אני מניאק אם היא לא עברה נתוח בחופשה, חשבתי לעצמי...
אחרי ישיבת הצוות, ישבתי ודברתי עם כרישי על החיים.
"נשים!!!!", שאג בקולניות, "אי אפשר איתן.... עד שמפענחים אשה,
היא מבינה שהיא לסבית, בורחת ומשאירה אותך קשור למיטה אחרי
ששדדה אותך והרגה לך את חיות המחמד!!!!"
רגע, מה אני אמור לענות על דבר כזה? שאלתי בלבי.
"מה זה רק אצלי ככה...?", שאל כרישי במבוכה לא אופיינית.
לא בדיוק הקשבתי לו. הבחנתי שפקד קארין ציגלר שקטה מדי, שלא
כהרגלה. משהו רע עובר עליה.
"תגיד", שאלתי את כרישי, "יש לך מושג איפה פקד ציגלר...?"
"זאאאתי סתם לחוצה, עזוב אותה", אמר בבטול כרישי.
הלכתי לחדר המנוחה של התחנה. בדרך שמתי לב לכל מיני צנצנות על
השיש שכתוב עליהן דברים מוזרים, כמו "דם חתולים", או "מקורי
ינשופים"....
בוודאי תבלין מוזר שהביאה מחו"ל, הכי הגיוני, אמרתי בלבי.
אחרי הצנצנת ה13, צנצנת מסריחה ומטונפת במיוחד, שנראתה כאילו
עין של בעל חיים צפה בתוכה, הצצתי בחדר המנוחה, מבלי שקארין
תרגיש.
ראיתי את קארין, על פניה החוורות מתמיד הופיעו קמטי דאגה, השער
שלה שהתארך בהרבה בזמן האחרון היה אסוף בקוקו לא אופייני.
הז'קט היה מונח על חולצת הכפתורים ברשול, כל המדים שלה היו
עקומים באופן כללי והיא התהלכה הלוך ושוב ומלמלה, "זה לא הולך,
אני צריכה להרכיב נוסחה חדשה.... הזמן שלי הולך ואוזל...."
הבטתי בזהירות פנימה, כשקארין הסתובבה עם הגב אליי. נדהמתי.
בחדר המנוחה הבחנתי בסיר ענק ובו תבשיל מבעבע, מעלה עשן.
התרחקתי שוב במהירות כשקארין הסתובבה אליי, מציץ בסקרנות מהולה
בסטייה.
היא הסתובבה, מנסה לחייך נואשות, שערה האסוף מתפזר לפתע באורח
מוזר.
והנה נדהמתי עוד יותר, כי פתאום שיני הזמן החלו לכרסם ביופיה
באופן מזורז. שערה התקמט מעט, מקבל במהירות גוון אפור.... והנה
נחרצו בפניה החלקות קמטים עמוקים בכל עבר, מעל השפה העליונה
ומתחת ולתחתונה ובלחייה הסמוקות שדהו..... נשימתי נעתקה
כששומות מכוערות החלו להופיע על פניה וגבותיה נעשו עבותות
וזקנות, גם עיניה נעשו צהובות ורעות....
החוורתי לגמרי ויצאתי משם... אני צריך לשתות יותר מים ולהפסיק
לצאת לשמש...
"מה קרה?", שאל כרישי, "אתה נשמע כאילו ראית רוח רפאים...."
"זה כלום", אמרתי בקושי, בולע את הרוק בפי, "בטח דמיינתי,
מהחום...."
נכנסתי בצעדים בטוחים לחדר המנוחה, נחוש להוכיח לעצמי שבדיתי
מלבי.
"הכל בסדר, שי?", שאלה בחיוך, מסדרת את שערה השחור שלא יסתיר
את לחייה החלקה. נשמתי לרווחה. גם הסיר שחשבתי שראיתי לא היה
שם.
"הכל בסדר", אמרתי מבלי לגמגם, סורק בעיניי את דמותה שחזרה
להיות מצוחצחת ולבושת מדים, "פשוט חשבתי לשנייה שקרה לך משהו
מוזר.... אבל דרך אגב", הוספתי בחשדנות, "את יודעת שכולם
קוראים לי נימני, לא?"
"שטויות, מה כבר חשבת שקרה לי?", צחקה בקול רם ושתתה תה מעלה
עשן, " הכל בסדר אתי"
הסמקתי כשלטפה את לחיי פתאום. ואז ראיתי שהחלה ללטף את עצמה,
בחיוך תמים כביכול, מתעכבת בהתגרות על הפטמות שבלטו מבעד
לחולצתה.
"מה את עושה, קארין....?", האדמתי כעגבנייה בשלה ומבויישת,
"שתית משהו היום...?"
"אני צריכה להיות שיכורה כדי שתמצא חן בעיניי....?", התעצבנה
פתאום, מתרחקת ממני בעלבון, "רמזתי לך פעמים רבות בעבר שאני
רוצה בך, אתה פשוט טמבל סתום במיוחד....."
התקרבתי במהירות לעברה, סובבתי אותה וחבקתי.
"לא, קארין!!! אל תעלבי!!!! את אשה מושכת ביותר, אבל לא נראה
לי שכדאי שאעשה משהו בנדון....."
באמצע החבוק, הרגשתי שידיה החלו יורדות מגבי ותופסות את שני
פלחי העכוז שלי. הגבתי בלי לחשוב, אז נשקתי את הסנטר החמוד
שלה, יורד לאט לאט לצוואר.... כשהגעתי לצוואר, היה פתאום נדמה
לי שהבגדים שלה השתנו. על ראשה היתה מונחת מצנפת מחודדת, על
גופה לבשה גלימה, גלימה בלבד כוונתי, כי ראיתי מבעד לסדקים
העמומים שמתחתיה היתה עירומה לגמרי... עזוב, נימני, אתה מדמיין
שוב, אמרתי לעצמי והנפתי אותה בקלילות בשתי ידיי, מניח על
השולחן. היא ישבה שם, הגלימה על גופה מתבדרת ברוח, מתריסה
בחיוכה השטני... הושטתי יד מלטפת ולפתע קרעתי את החלק העליון
של גלימתה, חושף את שדיה המתגרים... העברתי עליהם יד עדינה,
מחכה לפידבק ממנה. היא שלחה אליי מבט מזמין וחיוך שאמר הכל,
נאנחת כשלטפתי באצבעותיי את פטמותיה הענקיות. שדיה היו נפוחים
מתמיד ורעדו בצורה קסומה כשהתחלתי מנשק את טבורה. הסרתי את
חולצתי ואת מכנסיי, מרגיש איך הזין עומד כמו תורן של ספינה....
הרמתי מעט את החלק התחתון של גלימתה, מלטף את ירכייה
הלבנות.... כשהרגשתי כאב בלתי נסבל בתחתוניי הסרתי אותם, נותן
לשוונץ להתנפנף. הרמתי עוד מעט את גלימתה, מלטף את המשולש
השעיר שבין רגליה, גורם לאנחותיה להתגבר ולידי להרטב...
קפצתי על השולחן, מתיישב עליה כשאני מולה. תפסתי ביד את הזין
והכנסתי אותו לתוכה במהירות, הופך את אנחותיה לצעקות
חרישיות... קפצתי על ברכיה, נכנס ויוצא, גלימתה על כתפיה ושדיה
החשופים העגולים מתנדנדים כשעצמה את עיניה בהנאה גלויה....
המשכנו במעשה, היא נאנחה בשפה שבכלל לא הבנתי, שורטת את גבי
בצורה קשה.
"זה כואב", אמרתי בתקיפות, מנגב את הדם מגבי.
"תשתוק, אידיוט", נאנחה, "תמשיך לזיין אותי"
המשכתי להתנדנד בתוכה, נכנס ויוצא, היא צעקה ונאנחה, גלימתה
כמעט נושרת ממנה, משדיה ניגרים מפלי זעה...
יצאתי מותש מתוכה, עדיין ישבתי עליה והזרג שלי, עייף כמו של
זקן, היה מכוסה בשפיך.
"תמשיך, יא טמבל!!!!", צעקה ברודנות, מנגבת את שדיה במטפחת.
עודדתי אותו ודברתי אליו אבל הוא סרב להצדיע, מביט אליי בראש
מורכן כמו מתאגרף. כשהניחה את ידה עליו, הרגשתי זקפה אדירה
וחדרתי לתוכה שנית. זיינתי אותה כמו שבקשה, מזיז בתנועות חזקות
את האגן, שתרגיש אותי טוב. אף פעם לא הייתי עם אחת כזאת. היא
פלטה צעקות שקטות, אבל משום מה לא בקשה שאפסיק. יצאתי מתוכה
שנית, מותש ומבוהל.
"תזיין אותי חזק, שוב!!!!", פקדה עליי, כששכבה עירומה על
השולחן.
"לא, אני לא יכול....", התחננתי אליה, "פעם אחרת נמשיך, הזין
שלי מת...."
"מי צריך את הזין שלך?!?!", צווחה לפתע ומשכה אותי אליה,
משכיבה אותי על גופה העירום. פתאום הופיע ביד שלי מטאטא, לא
ידעתי מאיפה. היא הצביעה על המטאטא, משועשעת, ליתר דיוק על
הידית.
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה?!", שאלתי בבהלה, "זה נראה לי
כואב..."
"כן, לעזאזל!!!! דחוף לי את המקל העבה ומהר!!!"
הכנסתי בזהירות את קצה הידית, מבחין בה צועקת צעקה נוראית של
כאב, גופה מתקפל לאחור, היא מקמרת את שדיה. זה נראה לי לא
אנושי ואני כמעט מפסיק, אבל אני שם לב שבהמשך הצעקה הופכת
לצעקת עונג. אני דוחף לה את המטאטא ומוציא, שדיה מוסיפים
לרעוד, פטמותיה מתנדנדות כפעמונים עצומים. אני דוחף שוב את
המטאטא ומוציא, והיא צוחקת צחוק מבהיל ונאנקת אנקת עונג...
התחלתי להפעיל את המטאטא בתנועות מהירות יותר, גורם לצעקותיה
ולצחוקה להתגבר, מלטף מדי פעם את גופה המיוזע העירום...
פתאום היא הופכת לזקנה בלה, גופה מקומט ושדיה נפולים, שיניה
הצהובות עדיין חשופות בצחוק זדוני והיא מפעילה עכשיו בעצמה את
המטאטא, צוחקת בעונג כשמפל נוזלים ניגר מהנרתיק הזקן שלה.
נבהלתי וברחתי מהחדר, רץ להקיא בשרותים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.