|
בין ערביים יושבים על קפה
מעשנים את הסיגריה האחרונה שבפה
מספרים מה שנשאר לפני שהמוות מתקרב
וקוראים זיכרונות שנכתבו טרם עת.
לבד מול חלון פתוח
נושבת לפניי הרוח
משאירה סימני חריטה
של העולם הזה
כחותמת לעולם הבא.
מכרסמת ציפורניים
רעידות ברגליים
מנסה להספיק
מנסה להשיג
מתעלמת מההווה
ומאבדת מה שיש
לא מבינה שזה מייאש.
לבד מול חלון פתוח
נושבת לפניי הרוח
משאירה סימני חריטה
של העולם הזה
כחותמת לעולם הבא. |
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.