איך בלילה אחד משתנות תפיסות
משתלטות תחושות, אחרות,
לא נותר אלא רק לבהות
ולחייך, ולחייך
אנשים מסתכלים וחושבים
שהנה עוד אנשים שפוסעים
על הקו הדק בין
שפיות ושיגעון
ואני אומרת
שהוא בכלל לא קיים
והנה עוד אדם
שמחייך ומחייך
ופתאום כולם,
מחייכים ומחייכים
שיכרון חושים
ומחייכים, ומחייכים
אלפי פנים ופרצופים
שלא בורחים
מתמודדים
בלי שום קווים
ומחייכים ומחייכים
ועשן סגלגל של אושר מתפשט באוויר
מלא חיוכים
ומתמכרים
ופשוט מחייכים, באלפים.
ועכשיו גם בטלוויזיה מחייכים,
ובכנסת מחייכים
לא נותר אלא רק לחייך
וברחוב, אנשים אמיצים מחייכים,
ומחייכים
ואני, בלילה אחד
עומדת
ומחייכת.
מוקדש לכל האנשים אי שם
שעומדים איפשהו עכשיו
ומחייכים (: |
