אלת העצב / סיני |
רציתי ללכת עמוק יותר,
נבכי נשמתך
נשמע לי ראוי הפעם
לתלוש ממך
שקרים נבזיים שירקת לעברי
בלי למצמץ
נגיעות קרות
שתיקות ארוכות
וכאב.
אני צריכה ללכת
והפעם זה לא בגללך
האשמה כולה עלי -
לא יכולה לחיות עם עצמי
מישהו נוסף יפרק אותי לגמרי
אתה לא רואה שמחה
זה כי אין
ורק השמלה הלבנה שלי
תשאר מקופלת בארון
זכר לטעות שהרסה אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|