ניקול עילם / הזיה |
כל כך הרבה מה לומר
היום המילים שלנו
ואני לא צריכה את המילים שלך
בפה שלי,
לא מילים
אני צריכה
ממך.
אז היה
אז היה חבל דק
הלובן בהק
והייתי הולכת רק
בעיניים עצומות.
אז היה
חם בחדר
ובסדר
אז היה
תירוץ לדמם בלי לבכות
והצדקת את כל הדמעות
בלי לתבוע
בעיניים שלי אין לחות
רק געגועים לים בחורף
ושריפות בחוף
וסוף
ועוד לסחוף...
אז היה
חדר
וחום
וסדר
אז תאמר
אז היה
ונגמר
ואין שום סיבה
ללכת רחוק מידי
זה בסדר
אם נחמם את החדר
ופשוט נישאר כאן
כי קר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|