ב. שלב ההתרחקות הטוטאלית
בפעמים שהיה מגיע לביתו בשעות הלילה, היה נתקל, אורי, באשתו
המנומנמת או הישנה ולא הייתה נעתרת לחיזוריו לאחר חצות. הצורך
במיטה זוגית כמעט היה מיותר. מאיה טענה כי למען חיי אישות יש
להשקיע גם במשחקי הכנה וכי יש צורך ביחסים קרובים לפני האקט
עצמו - לאורי לא היה זמן...
טענתה העיקרית של מאיה הייתה כי לאחר יום עבודה שלה מחוץ לבית
והמשך יום בטיפול בתינוקת (שבינתיים נולדה) לא מסייעים לה
בקיום סקס לפנות בוקר - המועד האפשרי היחידי מבחינתו של אורי.
גמלה ההחלטה בלבו של אורי כי על מאיה להתפטר ממקום עבודתה כדי
שלא תהיה עייפה בלילות וכדי שתוכל להכשיר עצמה עבורו. מאיה
התפטרה והחלה להשתעמם בבקרים. תוך זמן קצר החלה ללמוד בקורס
אשר יכשירה לתעסוקה אפשרית בבית.
ואעפ``כ לא שבה התשוקה לשרור בביתם. ``עייפותה`` של מאיה לא
פסה מן העולם ואפילו להפך - המצב הגיע לכך שאולי 10% מניסיונות
ההתקרבות של אורי אליה העלו תוצאה של אקט מיני. בכל שאר
הניסיונות נותר נידחה ודחוי וזאת בניגוד לשיעור הצלחותיו אצל
נותנות הסקס המזדמן בדרכי נסיעותיו. ``יום אחד אתאהב באחת
מהבחורות שאכיר ואז יגיע סופך``, כך אמר לה פעמים מספר ומאיה
רק הייתה משיבה: ``מותק, תעשה מה שאתה רוצה, הרי בסופו של דבר
אתה חוזר כמו כלבלב הביתה ובמילא ממני לא נגרע מאומה - כמה
שאני צריכה אני מקבלת ממך...``האמת היחידה בטענתה הייתה שאורי
אכן לא עירב רגשותיו במעשי העגיבה והסקס שלו אלא היה ``מלקט
דבש`` כאן ושם מבלי למסור נשמתו אותה עדיין השאיר לטובת מאיה.
הוא אהב את הסקס עם מאיה אך המינון לא סיפק אותו לחלוטין.
כך נהג עולם כמנהגו במין התרגלות למצב העגום ולחיים הבלתי
מספקים הללו עד ש...
ד.אהבה בת שבועיים וגירושין.
בערב שבת, קצת לפני שקיעת החמה, נסע אורי ברכבו מת``א לחיפה
כאשר ליד גשר הירקון נפנפה בידה טרמפיסטית צעירה. אורי כהרגלו
עצר הרכב, הצהיר על יעד נסיעתו והטרמפיסטית עלתה תוך שמתיישבת
כרגיל במושב שליד הנהג. למעט שיחת חולין הכללה הכרות שמית לא
היה בשלב זה שום דבר שירמז על ההמשך. אורי רק ידע כי מדובר
בבחורה הצעירה ממנו ב-8 שנים, ששמה שושי וכי היא מתגוררת בת``א
ועובדת במשרד כרטיסים לסרטים, הצגות ואירועים. אורי לא מכחיש
שבחן את תווי פניה וגופה במהלך הנסיעה ואף מעיד כי באלה לא היה
בכדי לגרום לסערת רגשות מיוחדת - בחורה לא יפיפייה אך גם לא
מכוערת, לא מיוחדת מבחינת הופעתה, ``רגילה`` לחלוטין. הצחוק
הקולני, מבט העיניים, סגנון הדיבור אלה שיותר הקסימו אותו וחשב
לעצמו שהיא בחורה חמודה, מקסימה ואף משעשעת.
בצומת חדרה ביקשה לרדת בשל כוונתה להגיע לבית שאן דרך ואדי
ערה. אורי התחלחל מעצם המחשבה כי בחורה בגפה תנוע על ציר זה
בשעות החשיכה, ובלי מחשבה מרובה הציע לה ``דיל``. הוא הציע לה
שייקח אותה עד עפולה אך רק בתנאי שהיא תתחייב לעשות את הדרך
מעפולה לבית שאן במונית ספישל. שושי נעתרה להצעה והשניים החלו
בנסיעתם לכיוון עפולה. המשך הנסיעה זימן לשניים אפשרות להמשיך
ולפתח שיחתם אלא שמעתה היו חופשיים יותר בבחירת נושאי שיחתם -
הרי כבר לא היו זרים ושושי העריכה כנראה את המחווה של אורי
בעצם הסעתה אל מחוץ למסלול נסיעתו הראשוני. השיחה גלשה לנושאי
חברויות, ניסיון מיני קודם, אופי יחסיו של אורי עם אשתו ושאר
נושאים המחייבים יתר פתיחות. אורי המשיך לבחון את שפת גופה,
אהב כל חיוך וקריצה שנתנה ואהב את ניעור ראשה להסרת קבוצת שיער
עקשנית שהייתה נוחתת על מצחה ומסתירה לרגע את עיניה. אפילו את
האופן בו הדליקה סיגריות חיבב.
משהגיעו לעפולה, רק מונית אחת חנתה במרכז העיר ורגע לפני
התקרבם זינק מישהו למונית. אורי פנה לדבר עם נהג המונית
ויושביה והתברר כי יעד המונית לחיפה. מיד חלף בראשו הרעיון
שהוא החיפאי ייקח הנוסעים לחיפה בעוד נהג המונית ישמח בתעריף
חיפה לקחת את שושי לבית שאן, וכך אמנם אירע. אורי, עם הגיעו
לחיפה, התקשר ווידא שאכן הגיעה שושי שלמה ובריאה לביתה.
אורי ידע כי שושי מצאה חן בעיניו אך טרם סבר כי יהיה הבדל
במהות יחסו אליה ביחס למערכות חיים עם אחרות לפניה. לא ידע מתי
והאם ייפגש עמה שנית מהיותה תל אביבית. שושי היא שהפתיעה בשיחת
הטלפון שיזמה לביתו של אורי במוצאי שבת - הודיעה כי בחזרתה לתל
אביב מבקשת לעשות זאת דרך חיפה כדי לראות את אורי מספר שעות.
אורי לעולם לא נטש את אישתו במוצאי שבת בערב משום סיבה שהיא
למעט עבודתו בתחילת דרכו. אעפ``כ, משהו חזק ממנו דחף אותו אל
המעשה וקבע עם שושי בתחנה המרכזית של אגד בחיפה. נטייתו הטבעית
גברה אפוא על הצפוי מעימות עם מאיה. נפגשו השניים כמתוכנן
ומצאו עצמם ישובים בפאב, מדברים בעיניהם, אוחזים ידיים, מלטפים
לעיתים לטיפות מלאות ערגה ועל כל זה מנצחים המוסיקה הרומנטית,
האווירה העמומה והיין שלגמו.
אורי לא שב לביתו באותו הלילה! - השניים פנו לישון בדירת המשרד
שבחזקתו של אורי. ``שינה`` איננה בדיוק ההגדרה המתאימה למה
שהתחולל באותה דירה באותן שעות - היו אלו פרצי תשוקה ותאווה
שגררו אחריהם ``גמירות`` בקצב מסחרר, כמו היו שני חתולים
מורעבים. התאמה מינית כזאת בין שני גופות שלא ידעו האחד את
השני מקודם היוו בשביל השניים שיאים בלתי מוכרים. היה זה כאילו
חיכו גופות אלה למפגש ביניהם כל ימי חייהם של בעליהם. לא
הפסיקו השניים מעשי האהבה עד שיבשו מקורותיהם לחלוטין ונותרו
חסרי אונים, מותשים, סחוטים, כמעט משותקים.
בקושי רב השכימו השניים בבוקר כאשר שושי חוזרת לת``א ואורי אץ
רץ לעבודתו. שעות היום מיאנו לחלוף וגם כל שיחות הטלפון במהלכו
לא הקלו על ייסוריי הפרידה הבלתי טבעית ביניהם בבוקרו של יום
זה אשר היה נועד להיות בוקר של אוהבים. בשעות הערב מיהר אורי
לת``א כאשר מאיה, אישתו, כלל לא קיימת במחשבתו. גם הימים הבאים
יהיו דומים במתכונתם רק שמאיה החלה לחוש שהפעם מדובר במשהו
שונה וחריג ממעללי בעלה הקודמים.
אהבתם של השניים פרחה - שניהם היו לימודי ניסיון עבר והייתה
להם כל היכולת להבחין שצומחת בינם אהבה מהסוג שלא נתקלו בו
קודם לכן וכי הנם משתייכים לבודדים המאושרים לחוות ממנה. לא
הייתה בין השניים התאמה תרבותית או השכלתית, אך ההתאמה הרוחנית
והמינית הסעירו השניים וחיפו על כל השאר.
לאחר שבועיים מוטרפים פנה אורי לאשתו, מאיה, וביקש ``פסק זמן
בחיים המשותפים של חצי שנה כדי לבחון את נפשו``. מאיה סירבה
בלאו מוחלט בסגנון ``אם תעזוב עכשיו אל תחזור``. אורי, בלי
מחשבה מרובה ביקש להתגרש לאלתר! - כה עזה הייתה אהבתו לשושי.
ייזקף לזכותה של שושי כי מיתנה את אורי לא להתגרש בכל מחיר וכי
ינהל את גירושיו בתבונה, והיא הבטיחה להמתין ככל שיידרש, ואף
אכן המתינה שנה. שושי העניקה לאורי את החוסן הנפשי והשלווה
ההכרחיים בעת שלבי מערכת הגירושין ואף העניקה מכל ליבה לבנותיו
של אורי אשר היו במצוקה נפשית בשל עזיבתו את הבית. פעמיים
בחודש בעת ביקורי הבנות אצל אורי הרעיפה שושי מאהבתה וזמנה,
וזכתה בתורה ליחס חם מצד הבנות אף שהיוותה את גורם הגירושין.
אף כי הפואנטה של הסיפור היא החלטתו של אורי להתגרש תוך
שבועיים מיום היכרותו עם שושי, הרי שאי אפשר לסיים הסיפור בלי
לספק את סקרנות הקוראים - שושי חיה עם אורי סה``כ שנה וחצי
ונטשה אותו בשל היותו ``וורקהוליסט`` שביקש להשיב לעצמו את ערך
הנכסים שהותיר בידיה של גרושתו.
מאוחר יותר נישא אורי בשנית ושושי התחתנה עם מישהו אחר...(כיום
גרושה).
קורות חייהם הביאום להיפגש שנית גם בעתיד, אך זהו אולי חומר
לסיפור אחר בכלל.
31/05/01
