אוי, אני מחפשת מה שאין
וחלמתי על שתיהן
שתי בנותיי החמודות
מחפשות להן צרות
הן בכלל לא קיימות
אבל חלמתי עליהן
בחיפוש אחר עזרה
הגעתי למערה
ובמערה איש
שגרם לי להרגיש
וגרם לי להבין
שאין בעולם מקום לתבלין
שהוא לא מתוק
לא רחוק
לא מלוח
לא תפוח
לא חריף
לא עדיף
לא מר
שהטעם שלו לא נשאר
אני בוכה.
אני בוכה שהעולם הוא לא
מה שציפיתי לקראתו
אני בוכה
כי אני לא מצליחה
אני בוכה כדי להרגיש יותר טוב
לא מפסיקה לנשוף
ולשאוף
אני בכל זאת חייה
המשכתי לבכות, עד שיום אחד בהיר
קרה דבר מזהיר
לשניה, או אפילו פחות
הפסקתי לבכות
והרגשתי כל כך משוחררת!
הרגשתי כמו עיוורת
שהחזירה לעצמה את הראייה
אחרי שנים שלא קראה
שלא ראתה קשת
ועכשיו שאני מסתכלת על העולם
נותרו לי דברים לחיות בשבילם
הדבר הראשון זאת אני
והדבר השני-
הדבר השני הוא העולם
שזה בעצם כולם
העצים
האנשים
המחפשים
המוצאים
העוברים
השבים
הכועסים
המבקרים
אני מאמינה בעצמי
אני עדיין בוכה כשצריך
ואני צוחקת עד שהבן אדם השני מחריש
אני עדיין פגועה מהעבר
הוא לעד נשאר
אבל אני אישה חדשה.
לפחות כך אני מרגישה
תודה. |