יוצאת מהבפנוכו שלך, שואבת איתי הרבה מר.
מזהה גומחות של זבל,
איברים מקולקלים,
רגשות חורקים שהפסיקו לעבוד.

לפעמים חולי, דיבוק או שגעון.
לרב חושך, תהום ורמז מאובק על שאריות
נגיעה רחוקה.

עיניים כבויות תחת גומות חטופות.
         אצבעות    ממוללות         אצבעות.


כפייה חרישית
זורה עליך כוכבים,
מקצצת מכנפיי
כדי שתרים ראשך.

עוד ועוד כמוך.
מרחפת ביניהם,
מקלפת לכלוך, נוגעת בקסם,
מחזיקה בכף ידי,
נושפת.

    אחד
         אחד
                ממשקים כנפיהם בעוז מבוייש,
                                                   
ממריאים.

גלוחת כנף, מביטה בהם מלמטה,
עפים לבלי שוב.