|
10/03/99
קו צ'אנג
אי של שיכחה
לחישות בלילה ודמעות
רחש הגלים מלווה חלומות בלהה
ההרים גבוהים ובלתי מושגים
אני מטפסת בג'ונגל עד הפיסגה
כדי לראות איך נראה
ממרום ההר
אי של שיכחה
יש אובך מעל המים
קופים על העצים הרחק משם
עצים של גומי
גומי של שיכחה
גומי בשביל לעשות נעליים
20 באט לקילו
50 באט בשנה שעברה
שדות של אופיום בהרים
על זה לא מדברים
בקו צ'אנג, אי של שיכחה
נשים עם סלסלות פלסטיק של שמנים
בכובעים צהובים
חולפות ליד המים
"מסאז' היום
לא מחר, בבקשה היום"
מסאז' על קו המים
מתיקות הגלים
חום הים
מובייל הצדפים שמרשרשים ברוח
מחוץ לביקתת הקש
עצים מצלים
אגוזי קוקוס בשלים
נופלים מן הדקלים חרש
ואסור לעמוד מתחת
אי של שיכחה
מזכיר לי דברים
מארץ של טרור ואימה
ארץ הולדת מעלת אבק
מקום בו נולדתי
בין העמק להר
בה אין עבורי מקומות של שיכחה. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.