גל קוטיגרו / בדידות חורפית |
הנה מגיעה אהבה בלי תקווה
לפעמים זה שובר, לפעמים קצת פחות
נהייתי פגיע מרוב מחשבות
מנסה להמשיך למרות הקור
מחפש דרך להגיע אל האור
מילים חזקות בך הן נוגעות
נכנסות אל הלב כמו מטח יריות
לא משנה עד כמה זה כואב
משוטט ברחובות אחרי לב שאוהב
מרגיש עדיין ריק אז עד שאמצא
אתגעגע שוב לחבק אותך אהובה
כי אני כה בודד בחורף הקר
אך לבי חם ויבש כמו מדבר
כמו אבן אני שוקע ברגשות
שכמו מים הם זורמים לי לריאות
אז תני לי לראות ואיתך להיות
ולימים טובים יותר להמשיך לקוות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|